פסק-דין בתיק ת"ק 002254/03

1.         התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה על סך של 4,721 ש"ח.

            הנתבעת, חברה בע"מ, הינה בעלים של מוסך מורשה לתיקון כלי רכב.

2.         לאחר ששמעתי את עדויות התובע ומנהל הנתבע ועיינתי במסמכים שהוגשו ע"י שני הצדדים, לרבות חוו"ד שמאי מטעם התובע, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

            אין בכוונתי להתייחס לכל טענות הצדדים, אולם פסק דיני ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כל טענותיהם.

3.         ביום 2.10.02 מסר התובע לנתבעת את הרכב לתיקון עקב בעיית התחממות במנוע רכבו (להלן: "הרכב"). נמסר לתובע כי יש לנקות את מצנן הרכב ובגין כך יהיה עליו לשאת בתשלום של 250 ש"ח בלבד. התובע נתן הסכמתו לתיקון.

            לאחר מספר שעות התקשר עובד הנתבעת לתובע וטען כי יש להחליף את המצנן במצנן חדש שעלותו כ-1,000 ש"ח.  התובע נתן הסכמתו גם לתיקון זה.

            משהגיע התובע לקבל את רכבו, לאחר התיקון, ניטען בפניו כי יש צורך בפירוק ראש המנוע ותיקונו, וכי עלות התיקון לא תעלה על 900 ש"ח.  התובע נתן הסכמתו גם לתיקון זה.

            לכששב התובע למוסך, הוגש לו חשבון תיקון על סך 4,721 ש"ח כולל מע"מ, דהיינו סכום כפול מהסכום שסוכם בינו לבין הנתבעת.  בלית ברירה פרע התובע את החשבון.

            הנתבעת אינה מכחישה את טענות התובע בעניין זה.

4.         מאותו מועד ואילך נותרו הבעיות על כנן. פניות התובע לנתבעת היו ללא הועיל.

            בנסיבות אלו החליט התובע למכור את הרכב.

5.         בבדיקה שבוצעה ביום 3.1.03 במוסך "מבדק", וזאת במסגרת ניסיונותיו של התובע למכור את הרכב, הסתבר כי קיימות תקלות הן בראש המנוע והן במערכת הקירור של הרכב.

6.         בתביעתו זו תבע התובע מהנתבעת את הסך של 4,721 ש"ח ששילם לה, שכן לטענתו התיקון כלל לא בוצע על ידה.

            הנתבעת הכחישה את טענות התובע, למעט, כאמור, כי במהלך התיקון התגלו תקלות נוספות, מעבר לאלו שאותרו על ידה בתחילת הטיפול.

7.         ביום 27.10.03 הגיש התובע חוו"ד שמאי התומכת בטענותיו ככל שהן נוגעות למצנן הרכב. באשר לטיפול בראש המנוע ציין השמאי כי אינו יכול להעריך בוודאות האם בוצע טיפול בראש המנוע בלא לפרק את ראש המנוע. יחד עם זאת, הגיע השמאי למסקנה, לאור ממצאי הבדיקה של מכון "מבדק", כי התקלות שהיו ברכב, לרבות הבעיה בראש המנוע, לא נפתרו.

            נתנה לנתבעת הזכות לבדוק את הרכב ע"י שמאי מטעמה ושוכנעתי כי שמאי מטעמה אכן בדק את הרכב ואף צילמו, אולם חוו"ד שכזו לא הומצאה ע"י הנתבעת לתיק ביהמ"ש.

            בעניין זה טען מנהל הנתבעת, מר מזרחי, כי התובע מסר בידיו פרטים שגויים, באשר לרוכש הרכב וכי על כן לא עלה בידי השמאי מטעמו לבצע את בדיקת הרכב. ברם, הגעתי למסקנה כי אמירתו זו של מר מזרחי לא עמדה במבחן המציאות, וזאת משהסתבר כי בידי רוכש הרכב היו מספרי הטלפון של השמאי, טלפונים שלא היו יכולים להיות ברשותו אלמלא נוצר קשר בין השמאי לאותו רוכש.

            בנסיבות אלו הגעתי למסקנה, כי לא עלה בידי הנתבעת לסתור את חוו"ד השמאי מטעם התובע, כמו גם את ממצאי מכון "מבדק".

            זאת ועוד, מחוות דעתו של השמאי עולה כי התובע חוייב ע"י הנתבעת בגין פרטים שונים, אשר לא הוסכם בין הצדדים כי יתוקנו/יוחלפו ע"י הנתבעת.